בראשית היה מטאל

Music

כידוע המוזיקה היא חלק בלתי נפרד מחיינו היום יומיים, כולנו אוהבים מוזיקה אבל לכל אחד יש סגנון שונה משלו מבחינת : ז'אנר המוזיקה, ז'אנר הרדיו, ז'אנר דרכי קבלת המוזיקה, העדפת כלי מוזיקלי על גבי כלי אחר, והאם המוזיקה ללבוש היא חודרת? שאלה שמעסיקה אותי הרבה בזמן האחרון. אז יצאתי לגלות כיצד הדור של שנת 91 חי סביב המוזיקה.

ערכתי סקר קצרצר בנושא מוזיקה בקרב כיתת י"א מבית הספר אורט שבה ישנם 34 תלמידים, בזמן שיעור הקבצה. בסקר שאותו העברתי ביניהם רציתי לבדוק חמישה דברים מרכזיים כמו למשל: לאיזו תחנת רדיו הם מאזינים בדרך כלל? כיצד הם משגים את המוזיקה שהם שומעים בחיי היום יום? האם הם מנגנים או מתכוונים ללמוד בעתיד לנגן על איזשהו כלי נגינה מסוים? האם המוזיקה שלה הם בדרך כלל מאזינים משפיעה על לבושם? והאם הם קוראים מגזין נוער כלשהו בזמנם הפנוי? התוצאות היו מפתיעות:

בשאלה לאיזו תחנת רדיו הם נוהגים בדרך כלל להאזין ל103FM המשדר תכנים כמו תוכנית פסיכיאטרית ורדה רזיאל-ז'קונט ותוכנית בידור שמעתית- דידי הררי/דידי לוקלי/ דידי בביקיני- הצביעו 5 תלמידים ל100FM הידוע כמשדר שירי MTV רב תרבותי-כל סגנונות המוזיקה במעורב. הצביעו 15 תלמידים לעומת 99FM ש0 תלמידים מהם לא האזין ולא מאזין להם..ולתחנת רדיו אחרת אשר לא נכללה ברשימה- הצביעו 7 אנשים לרשת ג' אבל אך ורק בימי שישי בבוקר ובצוהריים בזכות הוריהם . הפלא ופלא. מי יודע..אולי גם הם בעצמם, נהנים למשמע מוזיקה זו? אך זאת לעולם לא נדע

בשאלה באיזה מגזין נוער הם בדרך כלל קוראים? נאמר שבזמנם הפנוי כ5 מהם קוראים את המגזין "ראש 1" שנועד לנוער, אף אחד מכיתתם לא קורא את עיתוני "מעריב לנוער" GO ואחרים . כ9 תלמידים הרימו ידיים ואמרו שהם אינם קוראים יותר מגזינים לבני נוער היות והם עברו את הגיל ואת התרגיל הכספי. ולפתע מסתבר כי בזמן האחרון האקטואליה מעוררת את עניינם של תלמידי י"א מפני ש 20 תלמידים הצהירו שעולם הזוהר לא מעניין אותם והם קוראים אך ורק חדשות, אך ייתכן שיש לזה סיבה סמויה למשל המקצועות שאותם הם לומדים (אזרחות, היסטוריה) או סיבה גלויה כמו: האיום האירני, הפוליטיקה המושחתת שמתרחשת בארצנו הקטנטונת ומקרים פליליים שאליהם, לדאבוננו, התרגלנו לקרוא ולשמוע עליהם מפי התקשורת.

לשאלה באיזה כלי נגינה הם מנגנים בזמנם הפנוי 13 תלמידים השיבו שהם אינם מנגנים בשום כלי נגינה מתוך הסיבות הבאות: לא הייתי רוצה לדעת לנגן, שום כלי לא מעניין אותי, איני טיפוס מוזיקלי. 15 תלמידים אמרו שהם אינם מנגנים בכלל אך בעתיד 5 מתוחם היו רוצים בעתיד ללמוד לתופף על תופים ו10 תלמידים מתוכם היו רוצים ללמוד לנגן בגיטרה. אך זה לא הכל, נמצא כי ישנם טיפוסים מוזיקאליים בכיתה זו, 5 תלמידים מנגנים על גיטרה ותלמיד קלאסי אחד שמינו אינו ידוע, השיב שהוא מנגן בפסנתר. מי יודע..אולי בעתיד הוא יחבר יצירת המשך לסימפוניה החמישית של ביטהובן?

לשאלת השאלות – כיצד הם משיגים את המוזיקה שלה הם שומעים בחיי היום יום היו 11 תלמידים ישרים שהשיבו כי הם הינם מורידים דרך אתרי אינטרנט ותוכנות פיראטיות, לעומת 14 צדיקים שהושיבו כי הם קונים עדיין דיסקים מקוריים וימשיכו לקנות, מי היה מאמין שבדור שכזה עדיין אנשים לא הזניחו את מערכת הסטריאו לטובת ג'אדטים קומפקטים פצפונים אך מה שבטוח, את הדיסקמן כולנו הזנחנו מזמן. ומסתבר שבנינו יש אנשים רב תרבותיים פלורליזם, בסקר זה כ-9 תלמידים אשר אמרו שאת המוזיקה שלה הם מאזינים שמצאה חן בעיניהם הושגה על ידי שמיעת השירים אצל חבריהם.

ושאלת סיכום הסקר , האם אתה מתלבש לפי סגנון המוזיקה שאליו אתה מאזין : 5 תלמידים השיבו שכן אך מה נעשה שהם עדיין מתגלקים את עצמם. לעומת 29 תלמידים שהשיבו לא ייתכן שחלקם השיבו בהכחשה, שסגנון המוזיקה שלה הם בדרך כלל מאזינים לא משפיע כלל וכלל על סגנון לבושם.

לסיכום ניתן לומר שהסקר הפתיע את ציפיותיי בתחומים רבים כמו למשל: לא ציפיתי לראות מספר מכובד של תלמידים אשר הצהירו כי הם קונים דיסקים מקוריים של האומן, חשבתי שאני היחידה אשר מאזינה עם משפחתה בימי שישי לרשת ג', עדיין יש אנשים קלאסיים אשר מנגנים בפסנתר והם יכולים להיות כל אחד ואחד מאתנו, תלמידים סופסוף התבגרו והבינו שמגזינים שנועדו לנוער סתם מבזבזים את כספם של הוריהם ואת העצים שביערות הגשם לשווא ושמצב המדינה יותר חשוב מהקרחת שבריטני ספירס עשתה ושהדיסק-מן אינו קיים עוד בעולמנו -כבר לא מייצרים/משווקים/רוכשים אותו ואפילו כבר לא משתמשים בו. ואני בספק שמישהו יקום ויאמר אחרת.

המצאה פרה-היסטורית.דיסקמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *